“When you accomplish something great, the mental hurdles that you overcame were much bigger. Your body is important, take care of it.” –Idan Snapir

Idan Snapir, the father of two kids in the Stephen S. Wise elementary school is an athlete, dentist, and has run marathons of both 10 kilometers and 24 miles. On May 11, 2011, the Hebrew Honors 3 classes had the opportunity to interview him as he discussed his determination, perseverance and motivation to complete the Los Angeles Marathon.

He first started running because he came from an un-athletic family and when he realized how beautiful nature was, he decided to run and hike outdoors. Besides running, Snapir enjoys playing, running and hiking with his kids and wife.

As he conversed with the class he explained his rigorous practice schedule of running and exercising 4-5 times a week. He also coached himself by reading Internet articles about running marathons. Preparing for the race was also very mentally challenging, and he noted how many times he wanted to give up. But he knew that he would reach his goal if he just continued to push himself. He emphasized the importance of our bodies and of eating well, and how we are all created “Betzelem Elohi” (in the image of God). With those closing remarks he added that although he finished in “2,700 place it didn’t matter because there were 50,000 people behind me.” To see the rest of the discussion, please check out the interview:

תלמיד: באיזה ספורט אתה עוסק?

עידן: אני עוסק בספורט הריצה. אני גם עושה עוד פעילויות ספורט כמו כדורגל וכדורסל.

תלמיד: אתה אוהב לרוץ לבד או בקבוצה?

עידן: אני לא רץ עם קבוצה למרות שזה כיף לרוץ בקבוצה. כאשר רצים עם קבוצה הריצה איטית יותר ולכן צריך יותר זמן ולכן אני מעדיף לרוץ לבד.

תלמיד: אתה שייך לקבוצה?

עידן: לא. אני לא שייך לקבוצה. אולי בעתיד אני אהיה בקבוצה כי זה נעים לרוץ עם מישהו אחר.

תלמיד: האם יש לך מאמן? איך הקשר שלך עם המאמן?

עידן: אין לי מאמן. אני המאמן של עצמי ויש לי קשר טוב עם עצמי. אני לומד מספרים ומהאינטרנט איך להתאמן.

תלמיד: כמה פעמים בשבוע אתה מתאמן?

עידן: אני מתאמן ארבע או חמש פעמים בשבוע. אני רץ בבוקר לפני שאני הולך לעבודה שלי. חשוב מאוד לתת לגוף מנוחה. האימון צריך להיות מאוזן.

תלמיד: איך התחלת את הספורט הזה?

עידן: התחלתי לרוץ לפני חמש או שש שנים. בהתחלה לא אהבתי לרוץ. שיחקתי ספורט כמו כדורסל וכדורגל ואז הייתי חייב לרוץ. בהתחלה רצתי בחדר כושר על מכשיר ריצה ואחר כך רצתי בחוץ. בחוץ ראיתי אנשים אחרים, נוף יפה עם אוויר טוב ונעים.

תלמיד: אתה נהנה לרוץ?

עידן: בהתחלה לא אהבתי לרוץ כי זה שיעמם אותי אבל היום אני אוהב לרוץ בהרים או בכבישים. בזמן שאני רץ אני חושב הרבה על מה שלמדתי ועל איך שאני יכול לשפר את יכולת הריצה שלי.  אם לא הייתי אוהב לרוץ לא הייתי עושה את זה.

תלמיד: היית פעם תחרות?

עידן: כן. השתתפתי בתחרות ריצה של 10 קילומטרים בסנטה מוניקה וגם בתחרות המרתון של לוס אנג’לס.

תלמיד: בכמה מרתונים רצת?

עידן: רצתי מרתון אחד ואני מקווה לרוץ עוד מרתונים בעתי

ד, כי זאת הייתה חוויה נהדרת. השנה לא רצתי ואני שמח, כי מזג האוויר היה גשום.

תלמיד: יש מישהו במשפחה שלך שגם עוסק באותו ספורט?

עידן: לצערי לא. אין אף אחד במשפחה שלי שעוסק באותו ספורט, אבל הילדים שלי הם בחוג לקרטה. הם גם אוהבים לשחק כדורגל וכדורסל.

תלמיד: אילו קשיים היו לך בתחרות?

עידן: לא היו לי הרבה מיכשולים. היו לי קשיים מנטליים. המרתון ארוך מאוד ויש לחץ קשה על הגוף. אני זוכר שבכמה מהקילומטרים האחרונים של הריצה התעייפתי מאוד. הייתה עלייה גדולה וחשבתי לעצמי “למה אני עושה את זה?”.

תלמיד: איך התגברת על המכשולים?

עידן: במייל העשרים ואחד היה קשה לי מאוד. חשבתי מחשבות טובות וידעתי שאני מוכן לרוץ את המרתון ולעבור את המכשול. חשבתי שכאשר אני אראה את הסוף אני אוכל לחשוב למה רצתי את המרתון.

תלמיד: היו לך רגעי שמחה בתחרות?

עידן: כל חלק מהתחרות היה כיף. מזג האוויר היה טוב. היו הרבה אנשים שנתנו לנו אוכל ועודדו אותנו. בדרך הייתה מוזיקה טובה והיו קטעי בידור כדי לעודד אותנו. והשמחה העיקרית היא שסיימתי את המרתון.

תלמיד: הגעת למקום הראשון או השני וזכית בגביע?

עידן: לא זכיתי במקום ראשון במרתון אבל סיימתי את המרתון. היו שם 50,000 רצים ואני הייתי מספר  2700 אז היו רק 2699 לפני וקבלתי מדליה שסיימתי את הריצה.  מי שרץ את המרתון ומסיים אותו זהו ניצחון גדול בפני עצמו.

תלמיד: איך הרגשת בסוף התחרות?

עידן: היו כמה אנשים שנפלו ברחוב מפני שהיו מאוד עייפים. בסוף המרתון, למרות שכאב לי כל הגוף, הרגשתי טוב והייתי מאושר מאוד כמפני שהישגתי את המטרה שלי.

תלמיד: מה למדת מהנסיון הזה?

עידן: אני למדתי שהכל מתחיל בראש. זה לא כוח פיזי זה כוח מנטלי, “אם תרצו אין זו אגדה”.

תלמיד: אתה תרוץ שוב?

עידן: אני מאוד מקווה. אני רוצה לרוץ אבל זה קשה מבחינה משפחתית ,כי אשתי דואגת לי כל הזמן ולכן אני צריך לשכנע את אשתי קודם. וגם אם אני ארוץ אז אני ארוץ חצי מרתון.

תלמיד: מה השיא שלך? ואיך אתה משפר אותו?

עידן: זה לא משנה מה השיא שלך אלא אם סיימת את המרתון ואתה מרגיש שאתה השגת את המטרה. במרתון שרצתי הייתי בן 44 ורצתי 4 שעות, 4 דקות ו4 שניות. ארבע הוא מספר המזל שלי. אם רוצים לשפר את השיא, צריך לנסות סוגי ריצה שונים.

תלמיד: איזה ספורט אתה לא אוהב?

עידן: באופן כללי אני אוהב כל ספורט כי זה בריא ומשאיר אותך בכושר. אני לא אוהב כדור בסיס ואני גם לא אוהב הוקי- כי אני לא רואה את “הכדור”.

תלמיד: איך אתה שומר על כושר?

עידן: אני הולך למכון כושר באופן קבוע.

תלמיד: אתה חושב שיכולת גופנית חשובה, למה?

עידן: יש לנו רק גוף אחד ואנחנו צריכים לשמור עליו. לכן, כושר גופני מאוד חשוב גם אם אתה לא אוהב ספורט.

תלמיד: אתה אוכל אוכל מיוחד?

עידן: אני מנסה לאכול אוכל בריא. לפני שאתה רץ אתה צריך לאכול אוכל שנותן לך יותר אנרגיה. הלילה שלפני המרתון חשוב לאכול אוכל שנותן אנרגיה. הרבה מים זה גם מאוד חשוב.

תלמיד: אתה חושב שריצה זה ספורט מסוכן?

עידן: אני חושב שיש הרבה דברים שיכולים להיות מסוכנים אבל זה תלוי במה שאתה מחליט לעשות עם הגוף שלך. אם אתה משתמש בשכל ישר וחושב, ולא רץ יותר מדיי או קשה מדיי, אז אתה לא בסכנה. צריך לעשות הכל בצורה מאוזנת- נורמלית ולא לעשות מעבר למה שהגוף יכול לשאת.

תלמיד: אתה רוצה שהילדים שלך ירוצו במרתון?

עידן: כן. הייתי רוצה שהילדים שלי ירוצו, אבל רק אם הם ירצו לרוץ. אני אוהב לעשות ספורט עם הילדים שלי ואשמח מאוד לרוץ איתם יום אחד.

תלמיד: מה הדבר האהוב עלייך ביותר שקשור לספורט?

עידן: אני אוהב את האנרגיה שאני מקבל כתוצאה מהספורט. ספורט מוריד את המתח ועוזר לנפש. אני אוהב להרגיש שהגוף עובד קשה. כאשר אתה מסיים לרוץ או לעשות כל ספורט, אתה מרגיש שעשית משהו טוב וחשוב לגוף שלך ולעצמך.

תלמיד: עד איזה גיל אתה רוצה לרוץ?

עידן: אני מקווה לרוץ כל החיים שלי. אני רוצה לשמור על הגוף שלי ולא לעשות נזק לגוף וליכולת הגופנית שלי כדי שאוכל לרוץ יותר בעתיד.

תלמיד: מאיזה אצן אתה לוקח דוגמה אישית?

עידן: אין לי אצן ספציפי אחד אבל אני אוהב לראות אצנים טובים כמו יוסן בולט.

תלמיד: האם במרתון אנשים רצו והרגישו תחרותיות או שהם רצו בשביל ההנאה?

עידן: במרתון אין הרגשה של תחרותיות עם האצנים האחרים. זה יותר תחרות עם עצמך ובשבילך כדי לסיים את המרתון.

תלמיד: אתה רץ עם חברים?

עידן: יש לי חבר אחד טוב שאני אוהב לרוץ איתו אבל לא תמיד יוצא לנו לרוץ ביחד כי לוח הזמנים שלנו שונה. אם אני לא רץ איתו אז אני רץ לבד בבוקר.

תלמיד: איזו נעל צריך לנעול כאשר אתה רץ?

עידן: אתה צריך לנעול את הנעליים הכי נוחות בשבילך כדי שתוכל לרוץ טוב יותר. לפני מרתון חשוב שהנעליים יהיו נוחות.לא חדשות מדיי ולא ישנות מדיי.  אני גם רץ עם חגורה של מים.

תלמיד: כאשר רצת במרתון, האם חשבת לעצור ולהפסיק באמצע?

עידן: לא. אני אפילו לא חשבתי על זה כי התאמנתי למרתון כל כך הרבה והייתי מוכן לזה ולכן המחשבה הזאת לא עלתה בראשי.

תלמיד: מה המסר שלך למי שרוצה לרוץ במרתון?

עידן: “אם תרצו אין זו אגדה”. אם אתה מחליט שזה מה שאתה רוצה אז תלך עם זה עד הסוף. כך אתה תרגיש שהשגת את המטרה שלך. בסוף היום תרגיש שעשית משהו טוב. הגעת למה שרצית‪.‬