In the advanced Hebrew Honors 8 course, students were asked to write reflective essays about their personal connection to the Hebrew language and to the land of Israel. This essay, written by Karen Nisimov ’11, is spotlighted here as the first ever Hebrew article to be published on The Roar.

קרן נסימוב, כיתה יב’

בעולם המודרני שבו אנחנו גרים יש הרבה אנשים שחושבים שמיותר ללמוד עברית בבית הספר ושאנחנו מוכרחים להשתמש בזמן שלנו כדי ללמוד דברים יותר חשובים. אבל, כל מי שחושב כך לא פותח את עצמו לתובנה שעברית היא הרבה יותר מרק עוד שפה. חשוב מאוד ללמוד עברית במילקן מכיוון שהשפה היא סימן לאומי תרבותי שמייחד ומבדיל אדם או קבוצה של אנשים מקבוצות אחרות. בסיפור של מגדל בבל, רואים שאלוהים גרם לכך שהאנשים כולם דיברו שפות שונות וכתוצאה מכך הם לא יכלו לתקשר והם לא היו מאוחדים. השפה נותנת לנו את היכולת להביע דעה אישית וגם ליצור קשר ודעה קולקטיבית. בנוסף לזה, אין הפרדה בן יהדות וישראליות מבחינת השפה. שולמית אלוני מסבירה “שלעברית יש מקום מרכזי בישראליות שלנו וביהדות שלנו, והיא מאחדת אותנו משאר העמים.” היא אומרת שמקומות, מילים, נופים, מחשבות, ואבות, כולם קשורים לעבר ושכל האלמנטים האלה יוצרים תחושת שייכות. יש לנו קשר ייחודי לנופים ולמילים מהתנ”ך ודרכם נבנית השפה העברית. כתוצאה מבניית השפה,  כל אדם בעם היהודי/הישראלי, מוצא אלמנט דומה המקשר בינו לבין שאר האנשים בעם היהודי.

במאה ה-19 עד תחילת המאה ה-20 בארץ, השפה עברית לא היתה שפת המקום. גרו שם אנשים שהגיעו מאירופה שדיברו בין היתר רוסית, ויידישץ היהודים הוותיקים דיברו גם ערבית כי גרו שם ערבים. ב1881 אליעזר בן יהודה עשה עליה לארץ והחליט שהוא רוצה שעברית תהיה שפת האם. הוא הקדיש את חייו למטרה הזאת. הוא כתב עיתונים עבריים כמו “הצבי” “והארץ,” ואפילו כתב מילון שבו היו כתובות מילים גם מהתנ”ך, וגם מילים מודרניות שהוא בעצמו חידש. הבן של אליעזר ודבורה, בן ציון, נולד להיות הבן העברי הראשון. הוא גדל בבית שבו לא הסכימו שידבר שפה אחרת חוץ מעברית. אליעזר החליט כך מכיוון שהוא האמין שעברית צריכה ליהיות שפת יום יום ולא רק  שפת קודש. הוא אמר, “יום יבוא וכל הילדים בארץ וגם המבוגרים ידברו רק עברית” (145). אליעזר חשב שכולם צריכים לדבר בעברית ושצריך ללמוד וללמד בשפה העברית בבתי הספר. הוא האמין שהעם היהודי צריך שפה שתאחד אותו. אנשים בישראל הגיעו מכל מיני מקומות בעולם ויש להם שפות שונות, אז רק העברית תאחד אותם ותיתן להם דרך לתקשורת. הוא מסביר שהיהודים “לא יוכלו להיות עם חי אלא כשיחזרו ללשון האבות.” אם אנחנו כילדי מילקין רוצים לשמור את הקרבה לעם היהודי והישראלי אנחנו מוכרחים ללמוד עברית כדי שנוכל לתקשר ולהיות עם פורה. בסופו של דבר החזון של אליעזר בן יהודה התגשם והיום אנחנו עם בעל כוח שדובר עברית. בלי ללמוד עברית בבית ספר, ילדי מילקן לא יכולים ליהיות מעורבים בחיי העם היהודי- הישראלי.

אני מסכימה עם הדעות של שולמית אלוני ושל אליעזר בן יהודה. אני חושבת שזה מאוד חשוב שלעם  היהודי תהיה שפה משותפת. בלי עברית אנחנו אף פעם לא נהיה מאוחדים ומגובשים. אנחנו צריכים שיהיה לנו משהו משותף או שאנחנו לא נהיה עם אחד. אנחנו נהיה פשוט קבוצה של אנשים שגרים יחד באותה ארץ. השפה עושה אותנו עם חי וחזק. בזכות השפה העברית היהודים יכולים לחיות בחופש, ובעצמאות לאומית במדינה משלהם. לכן מאוד חשוב שנלמד עברית בבית הספר. בנוסף לזה, לי חשוב ללמוד עברית כדי שאני אוכל לתקשר עם המשפחה שלי בישראל, ושאני אוכל להתקרב לדת.

יש לי זהות משולשת. אני מגדירה את עצמי כישראלית, אמריקאית, וכיהודיה. בדומה לאיש מהשיר “וביניהם,” אני  “הולכת וחוזרת” בין הזהויות. למרות שהזהות שלי מורכבת מיותר מזהות אחת, אני מזדהה רק עם דת אחת. יש לי השתייכות הלכתית משפחתית ליהדות מפני שנולדתי למשפחה יהודית וגדלתי עם ערכים יהודיים. לכן אני מחשיבה את עצמי כיהודיה.

אני גם מגדירה את עצמי כאמריקאית מכיוון שאני חשה השתייכות המבוססת על מקום משותף ומולדת. כלומר, אני נולדתי באמריקה אז יש לי קשר למדינה שבה אני נולדתי ושבה אני גרה. אני גם מדברת אנגלית שזאת שפת המקום. כתוצאה מהשימוש בשפה האנגלית כשפת אם נוצר קשר חזק למקום- לארה”ב ולחברה האמריקאנית.

הזהות השלישית שלי היא הזהות הישראלית. אני ישראלית מפני שיש לי קשר ייחודי לתרבות הישראלית. למשפחה שלי יש מנטליות ישראלית ומנהגים ישראלים. אנחנו אוכלים מאכלים ישראלים ומקשיבים למוזיקה ישראלית. בנוסף לזה, אני גם חוגגת חגים ישראלים כמו יום העצמאות. לשפת העברית יש השפעה גדולה על חיי ואני מדברת עברית בבית. השפה מקשרת אותי לתרבות הישראלית ויוצרת קשר חזק לעם.

השילוב של שלושת הזהויות האלה, זה מה שמגדיר אותי. אני מרגישה יהודיה, ישראלית, ואמריקאית באותו זמן. זוהי הזהות הקולקטיבית שלי. כמוני, כל ילדי מילקין יהודים למרות רמות שונות של שמירת המסורת והדת היהודית. כיהודים אמריקאים וישראלים, חשוב שנלמד עברית כדי להתקרב לדת היהודית. התורה שלנו כתובה בעברית ולכן זה חיוני שנלמד אותה.

לסיכום, השפה העברית רק תורמת לכל האספקטים של חיינו. היא נותנת לנו הזדמנות להיות פעילים בחברה הישראלית, ומקרבת ומאחדת  אותנו לשאר העם. דרך לימוד השפה העברית אנחנו מתקרבים לדת ומסוגלים לקרוא תפילות ותנ”ך. לכן חשוב מאוד ללמוד עברית במילקן. יהיו לנו כל כך הרבה תוצאות חיוביות ולכן אנחנו לא יכולים לוותר על לימוד העברית בבית הספר. אם תחשבו פעמיים, אתם תבינו ש”האם ללמוד עברית” לא צריכה ליהיות אפילו שאלה מכיוון שהתשובה ברורה מאוד. כן. אנחנו חייבים ללמוד עברית במילקן או שאנחנו נצטער אחר כך שלו ניצלנו את ההיזדמנות הניפלאה.

Featured image: http://www.studentorg.vcu.edu/hillel